עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל
כידוע, בסחר הבינלאומי מקובלים מזה שנים רבות תנאי המכר Incoterms אשר מפורסמים על ידי לשכת המסחר העולמית, ה-ICC (International chamber of commerce).
כללים אלה עודכנו מספר פעמים על מנת להתאימם לחיי המסחר הדינמיים והמשתנים.
באופן כללי, כללים אלה קובעים, ביחס לעסקאות בינלאומיות, היכן עובר הסיכון להתרחשות נזק לסחורה מן המוכר לקונה, מהן התחייבויות המוכר כלפי הקונה, ואילו הוצאות חייב המוכר להוציא בעסקה זו.
בתחילת חודש ינואר 2011 נכנסו לתוקפם כללי Incoterms 2010, שפורסמו לפני מספר חודשים אשר צפויים להחליף את גרסת Incoterms 2000 שהייתה נהוגה עד כה. גרסת 2000 כללה 13 תנאים, בעוד בגרסת 2010 נמחקו ארבעה תנאים "בעייתיים" ונוספו שניים חדשים, כך שבסך הכול גרסת 2010 מכילה 11 כללים.
בגרסת 2000, חולקו תנאי המכר לארבע קבוצות, שסומנו באותיות E,F,C,D, כאשר באופן כללי-
קבוצה E כללה את התנאי EXW, בו הטובין נמסרים לקונה בשער המפעל בארץ היצוא, והקונה דואג להובלה ולביטוח למדינתו.
קבוצה F, כללה את התנאים FCA, FAS, FOB, בהם, באופן כללי, הטובין נמסרים לקונה בנמל המוצא בארץ היצוא והקונה דואג בעצמו להובלה ולביטוח למדינתו.
קבוצה C כללה את התנאים CIF, CPT, CFR, CIF, בהם, באופן כללי, המוכר דואג להובלה ולביטוח עד לנמל היעד בארץ היעד, אך הסיכון לנזק עובר לקונה עם היציאה לדרך בנמל היצוא.
קבוצה D כללה את התנאים DAF, DEQ, DES, DDU, DDP, בהם, באופן כללי, המוכר דואג להובלה ולביטוח עד לארץ היעד והסיכון לנזק עובר לקונה רק בעת הגעת הסחורה לנמל היעד.
גרסת 2010 מחלקת את הכללים לשתי קבוצות בלבד במקום ארבע, אך השינויים המרכזיים בגרסת 2010 נוגעים לכללים שהיו חברים בקבוצה D, כאשר ארבעה מתוך חמישה תנאים בוטלו (ורק תנאי ה-DDP נשאר), אך במקומם נוספו שני כללים חדשים: DAT ו- DAP. כעת נסביר את מהות הכללים החדשים:
DAT = Delivery at terminal, משמעותו כי המוכר אחראי להובלת הטובין עד למקום פריקה ספציפי לאחר ההגעה נמל היעד. הטובין נמסרים לקונה לאחר פריקתם מכלי ההובלה ובשלב זה הסיכון עובר אליו. כלל זה מחליף את הכלל הישן DEQ.
DAP = Delivery at Place – כלל זה דומה ל-DAT אך השוני ביניהם הוא שמסירת הטובין לקונה מתבצעת על כלי ההובלה בנמל היעד, לפני הפריקה אך כשהם מוכנים לפריקה. כלל זה מחליף שלושה כללים ישנים- DAF, DES, DDU.
לפי גרסת 2010, חולקו כל הכללים לשתי קבוצות, ובהן-
כללים המתאימים לכל סוגי ההובלה - כל קבוצת E, כל קבוצת D, FCA, CIP ו- CPT.
וכללים המתאימים להובלה ימית - CFR, FOB, CIF, FAS.
תיקון מסוים נעשה בהגדרת הכללים FOB, CIF, CFR, בעוד שבגרסת 2000 הסיכון עבר לקונה עם מעבר הטובין את דופן האונייה, כעת הסיכון עובר עם מסירת הטובין על הסיפון בנמל היצוא.
ביחס לכלל ה-FOB, שבמסגרתו האחריות לדאוג להובלה חלה על הקונה, לפי גרסת 2010, יכול המוכר לדאוג להובלה בשמו של הקונה.
כמו כן, גרסת 2010 מחייבת את המוכר במסגרת כל הכללים למעט EXW, לארוז את הטובין ולא רק לדאוג לאריזתם כפי שהיה נהוג בגרסת 2000.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
